שאלה מאוד מבלבלת.. דן אריאלי כתב על זה הרבה.. אם תתן רק שתי אופציות, כנראה יבחרו באחת משתיהן האם יש רק ימין ושמאל? זהו? האם זה לא משנה מה המצב הנוכחי, תמיד אעשה בחירה בכיוון אחד? אם ארצה להגיע ליעד מסויים, אלך רק ימינה? או רק שמאלה? האם איכשהו אצליח להגיע למשהו בחיי? לי זה נראה שאחייה את חיי במעגלים ואשאר במקום
הפייסבוק שלי מוצף בהודעות האשמה של שני הצדדים ואני חייב לציין שאם ניקח אדם שלא שמע מעולם על הפוליטיקה בישראל, הוא יאמין לשני הצדדים.. אין צד שלא צודק, אין צד שלא משכנע אבל מצד שני.. נורא קל לראות את הבעיות כשמסתכלים החוצה.. קשה לראות אותם אצלנו פנימה.. אלוהים היה שובב ועשה לנו תרגיל, קל לנו להריח שאחרים מסריחים, אבל אין לנו מוסג כשאנחנו לא מריחים טוב.. בגלל המודעות שפיתחנו, אנחנו מטפלים ומטפחים את עצמנו לפני, כדי שנריח טוב, למה אנחנו לא עושים את זה בכל התחומים?
תאונה בין שני רכבים בכביש לא מתרחשת רק שמישהו אחד שעושה טעות, צריך לפחות שניים שיעשו טעות.. גם אם נהג עבר באדום, אם נהג הרכב השני מספיק מרוכז, לא תגרם תאונה.
ורבותיי, אנחנו כרגע בתאונה.. חזיתית!
נחזור רגע לימין ושמאל.. במה אתה בוחר? ללכת ימינה או שמאלה? מכירים את זה שמישהו מדבר עם אדם אחר ואז שואל אתכם "צודק או לא צודק?" אבל מה אמרת? " מה זה משנה? צודק או לא צודק?" צודק! "הנה גם היא אמרה שאני צודק!" ימינה או שמאלה, אבל לאן?? לאן אנחנו רוצים להגיע? בואו ניקח את מפרסמי הפוסטים הכי קיצוניים לשני הצדדים ונשאל אותם מה המטרה? מה בא לנו שיהיה כאן? איזה קטע.. נקבל את אותה התשובה! כולנו רוצים לחיות כאן בשלום, כבוד ואהבה!! סיימון סינק מדבר על התחיל עם הלמה ולא עם המה או האיך יש לנו כל כך הרבה הסכמות, למה אנחנו מתרכזים בדבר קטן שאין לנו עליו הסכמה? כשמסתכלים על דף לבן עם נקודה שחורה, קשה שלא לשים לב לנקודה השחורה, בואו נרגיל את עצמנו להסתכל על כל שאר הדף.
אז מי צודק? אם המטרה שלנו היא ליצר ריב עם הצד השני, אז אני (כל אחד והאני שלו) צודק! כי הדרך הנכונה ליצר ריב, זה להתחיל שיח עם אדם על הדבר קטן שאנחנו לא מסכימים עליו
אם המטרה היא להגיע לשלום כבוד ואהבה, אז אני תמיד טועה! אם אדבר עם מישהו שתומך בצד שלי, נשכנע אחד את השניה כמה שאנחנו צודקים וכמה שהצד השני טועה, נגדיל את המרחק בין שני צדדים אפילו שהצד השני לא נוכח. אם נדבר עם הצד השני, נצדיק את הצד שלנו, הצד השני ינסה לגונן על הצד שלו ויצדיק אותו וככה נמשיך ונתרחק. אם לא הגענו למטרה שלנו, אז כמו בתאונה, ברור שאני אשם.
כששואלים אתכם משהו בנוגע לפוליטיקה, דעה או אדם שקשור, במקום לחשוב על תשובה לשאלה שתצדיק את הצד שלכם, נסו להחזיר שאלה במה המטרה של השיחה, לאן אנחנו רוצים להגיע וכשיהיה לכם הסכמה עם הצד השני, בחיוך תנסו להתקדם לעוד נושאים, עכשיו כשתהיה אי הסכמה, השיחה תתנהל אחרת, יהיה לכם כל כך הרבה במשותף, שתנסו להבין איך מגשרים על האי הבנה הפשוטה. רק ככה נוכל להגיע למטרה שלנו.
אז יובל, אתה מרכז? עוד פעם כבלתם אותי לתבנית? אין ימין ושמאל, קדימה או אחורה.. בדרך למטרה כל פעם בוחרים את הכיוון כאשר פוגשים באתגר ואז חוזרים לכיוון המטרה, שאין ספק שהיא דומה אצל כולנו. הדרך ארוכה ומפותלת וקל בצמתים מסויימים להתבלבל ושכל אחד יכוון לכיוון אחר, אבל ביעד שלנו אין לנו ספק!!
משפחה לא בוחרים, אך אם נרצה או לא נרצה, אנחנו משפחה.
אז בואו ניקח אחריות ונטפל ונטפח את עצמנו גם כאן ונפסיק לעלות פוסטים למה הם לא בסדר, בואו נעלה פוסטים למה אני לא בסדר ומה אני יכול לעשות כדי לקדם אותנו למטרה המשותפת.
אוהב אתכם משפחה שלי